מהפכת נתוני האשראי בישראל: גם חברות ותאגידים נכנסים למאגר האשראי

בשנים האחרונות חולל חוק נתוני אשראי מהפכה של ממש בשוק האשראי הצרכני בישראל. המאגר שהוקם בבנק ישראל יצר שקיפות גבוהה יותר, שיפר את יכולת הגופים הפיננסיים להעריך סיכוני אשראי והוביל להרחבת התחרות בענף האשראי הקמעונאי.

כעת, במסגרת תיקון רחב היקף לחוק נתוני אשראי, מבקש המחוקק לבצע צעד נוסף ומשמעותי במיוחד: הרחבת תחולת החוק גם על תאגידים וחברות עסקיות.

מדובר במהלך דרמטי שעשוי להשפיע באופן ישיר על עסקים, חברות, נותני אשראי, בנקים, פינטקים ולשכות אשראי ולשנות את האופן שבו גופים עסקיים בישראל יקבלו אשראי בשנים הקרובות.

מה משתנה בפועל?

עד היום, חוק נתוני אשראי עסק בעיקר בלקוחות פרטיים - יחידים.
התיקון החדש יוצר למעשה מסגרת רגולטורית מלאה גם לנתוני אשראי של תאגידים.

בפועל, המשמעות היא:

• הקמת מאגר נתוני אשראי גם עבור חברות ותאגידים;

• איסוף מידע פיננסי ועסקי על חברות;

• יצירת דירוגי אשראי עסקיים;

• הרחבת סמכויות לשכות האשראי;

• אפשרות להצלבת מידע על בעלי שליטה, ערבים ובעלי זיקה לחברה.

גם בעלי שליטה וערבים נכנסים לתמונה

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתיקון החוק הוא הגדרת המונח החדש: “בעל זיקה”.

המונח כולל, בין היתר:

• בעלי שליטה בתאגיד;

• ערבים להתחייבויות החברה;

• לווים משותפים;

• גורמים הקשורים לעסקאות האשראי של התאגיד.

במקרים מסוימים, נותני אשראי יוכלו לקבל גם מידע על בעלי הזיקה עצמם, ככל שהדבר דרוש לצורך בחינת עסקת האשראי או הבטחתה.

מדובר בהרחבה משמעותית של היקף המידע שיכול להילקח בחשבון במסגרת בחינת סיכון אשראי עסקי.

דירוג אשראי עסקי סטנדרט חדש בשוק

התיקון מאפשר לראשונה יצירת מנגנון מוסדר של דירוג אשראי לתאגידים.

לשכות האשראי יוכלו להפיק:

• דוחות אשראי עסקיים;

• חיווי אשראי;

• דירוגי סיכון לחברות;

• מודלים סטטיסטיים מתקדמים להערכת סיכון.

עבור עסקים, המשמעות עשויה להיות כפולה:

• מצד אחד גישה קלה ומהירה יותר לאשראי עבור חברות בעלות התנהלות פיננסית תקינה;

• מצד שני חשיפה רחבה יותר של היסטוריית האשראי העסקית לגופים פיננסיים.

חיזוק משמעותי של סמכויות בנק ישראל

התיקון מעניק לבנק ישראל סמכויות רחבות בהרבה ביחס לאיסוף, שמירה ושימוש במידע.

בין היתר:

• בנק ישראל יוכל להחזיק מידע מזוהה על תאגידים;

• לבצע הצלבות מידע;

• לעשות שימוש במידע לצורכי פיקוח ויציבות פיננסית;

• לקבל מידע גם מגופים ממשלתיים שונים.

בנוסף, החוק כולל מנגנונים חדשים שנועדו להגן על:

• פרטיות יחידים;

• סודות מסחריים של תאגידים;

• אבטחת מידע;

• שימוש מידתי במידע עסקי רגיש.

הרחבת הפיקוח והאכיפה

התיקון כולל גם הרחבה משמעותית של סמכויות האכיפה והפיקוח של הממונה על חוק נתוני אשראי.

בין היתר:

• אפשרות להורות על הפסקת פעילויות מסוימות;

• סמכויות חדירה לחומר מחשב במקרים חריגים;

• מינוי “בודקים חיצוניים” לביצוע ביקורות;

• הטלת עיצומים כספיים משמעותיים.

החוק אף קובע סנקציות מנהליות במקרים של:

• שימוש אסור בנתוני אשראי;

• שמירת מידע מעבר למותר;

• בקשות אשראי שלא כדין;

• שימוש פסול במודלים סטטיסטיים.

המשמעות לעסקים?

המהלך צפוי להשפיע כמעט על כל עסק שפועל באמצעות אשראי:

• חברות המבקשות מימון;

• עסקים העובדים עם ספקי אשראי;

• חברות פינטק;

• גופים מוסדיים;

• ספקים המעניקים אשראי מסחרי.

עסקים שיציגו התנהלות פיננסית תקינה עשויים ליהנות מגישה טובה יותר למימון, תנאי אשראי משופרים ותחרות גבוהה יותר בין מלווים.

מנגד, התנהלות פיננסית לקויה עלולה להפוך לחשופה ומשמעותית יותר במסגרת בחינת הסיכון העסקי.

מתי החוק צפוי להיכנס לתוקף?

לפי נוסח הצעת החוק, תחילתו צפויה להיות שישה חודשים ממועד פרסומו. יחד עם זאת, חלק מההוראות ייכנסו לתוקף בשלבים מאוחרים יותר, כדי לאפשר היערכות טכנולוגית ורגולטורית מתאימה.

בנוסף, בנק ישראל יידרש לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על התקדמות יישום המאגר העסקי והיערכותו הטכנולוגית.