השלכות מצב החירום והרחבת זכויות עובדים ומעסיקים

תיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו–2026 – הסדרת זכאות בגין ימי הלחימה הראשונים

ביום 04.05.2026 אושר בכנסת תיקון לחוק, אשר נועד להעניק מענה ייחודי לעובדים שנעדרו מעבודתם במהלך ימי הלחימה הראשונים.

רקע לתיקון החקיקה

כזכור, במהלך ששת הימים הראשונים ללחימה, החל מיום 28.02.2026 ועד ליום 05.03.2026, חלו מגבלות מחמירות מכוח הנחיות פיקוד העורף, אשר התירו פעילות של "מפעלים חיוניים" בלבד. כפועל יוצא מכך, עובדים רבים ברחבי הארץ נאלצו להיעדר מעבודתם, מבלי שהתאפשרה העסקתם בפועל ומבלי ששולם להם שכר.

על רקע מציאות זו, נועד התיקון להכיר בתקופה האמורה כתקופת חל"ת המזכה בדמי אבטלה, אף אם לא התקיימו תנאי הסף הרגילים הנוגעים למשך תקופת החל"ת.

הכרה בחל"ת מקוצר בן חמישה ימים

בהתאם למתווה החירום הקיים, הזכאות לדמי אבטלה מותנית ככלל בתקופת חל"ת של עשרה ימים לפחות (חלף שלושים ימים בתקופת שגרה). ואולם, התיקון קובע כי עובד אשר הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של חמישה ימים לפחות, שתחילתה ביום 28.02.2026 או ביום 01.03.2026, יהא זכאי לדמי אבטלה בגין תקופה זו.

תחולה על אוכלוסיות מוגנות

ההסדר יחול גם על עובדים המוגנים מכוח חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שתקופת החל"ת האמורה לא תובא במניין תקופת ההגנה שלאחר חופשת לידה. בנוסף, ההסדר חל גם על זכאים לפי חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף–2020.

מועדי תשלום ותנאי זכאות

על פי הודעת המוסד לביטוח לאומי, תשלומי דמי האבטלה מכוח תיקון זה צפויים להשתלם החל מחודש יוני 2026.

לצד זאת, יחולו גם התנאים המקלים שנקבעו במסגרת מתווה החירום, ובכלל זה:

• תקופת אכשרה מקוצרת;
• תשלום ימי ההמתנה;
• היעדר חובה לניצול ימי חופשה טרם היציאה לחל"ת;
• אפשרות ליציאה לחל"ת ביוזמת העובד, ולא רק ביוזמת המעסיק.

יובהר כי הזכאות לדמי אבטלה מותנית בכך שהעובד לא עבד בפועל ולא קיבל שכר מהמעסיק בתקופה הרלוונטית. מקום בו שולם שכר לעובד, אף אם לא עבד בפועל, לא תקום זכאות לדמי אבטלה בגין ימים אלה.

צו הרחבה בעניין משרתי מילואים, בני זוגם וצבירת חופשה שנתית

ביום 29.04.2026 פורסם צו הרחבה המחיל על כלל המשק את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית החדשה (מס' 7004/2026).

תחולת הצו

הצו חל על כלל העובדים והמעסיקים במשק, למעט עובדים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי מיום 26.03.2026.

בשונה מצווי הרחבה קודמים שנקבעו כהסדרים זמניים, מדובר בהסדר קבוע אשר תחולתו רטרואקטיבית החל מיום 01.01.2026.

הרחבת ההגנות למשרתי מילואים

הרחבת ההגנה מפני פיטורים

עובד אשר שירת במילואים לפחות 60 ימים מצטברים במהלך שנה קלנדרית, ובכללם לפחות שבעה ימי שירות רצופים, יהא מוגן מפני פיטורים במשך 60 ימים מתום שירותו — חלף 30 ימים הקבועים כיום בדין.

לצורך מניין ימי המילואים המצטברים, ניתן להביא בחשבון גם ימי מילואים שבוצעו בשנה הקלנדרית הקודמת, ובלבד ששירות המילואים נמשך ברציפות אל תוך השנה הנוכחית. לעניין זה, "רציפות" כוללת גם תקופות התרעננות והפסקות שאינן עולות על חמישה ימים בין תקופות שירות פעילות.

פיטורים בתקופת ההגנה המורחבת טעונים היתר מוועדת הפיקוח, אשר יינתן מטעמים מיוחדים בלבד ולאחר שנוכחה הוועדה כי אין קשר בין הפיטורים לבין שירות המילואים.

איסור הוצאה לחל"ת

נקבע איסור על הוצאת עובד מוגן לחל"ת במהלך 60 הימים שלאחר שירות המילואים, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים, ובהסכמת העובד.

איסור פגיעה בתנאי העבודה

הצו מרחיב את ההגנה גם לתנאי עבודתו של משרת המילואים, וקובע כי חל איסור לבצע שינוי לרעה בתפקידו, בהיקף מטלותיו או במאפייני עבודתו במהלך תקופת השירות ובמשך 60 הימים שלאחריה.

יחד עם זאת, לא תיחשב כפגיעה הפחתה בהכנסה הנובעת מהוראות דין, או פגיעה ברכיבי שכר תלויי תפוקה, ובלבד שהפגיעה בתפוקה אינה נובעת מהתנהלות המעסיק.

זכאות בני זוג של משרתי מילואים לימי היעדרות בתשלום

צו ההרחבה מקנה לבני ובנות זוג של משרתי מילואים זכאות לימי היעדרות בתשלום מלא על חשבון המעסיק, בהתאם להיקף ימי המילואים שנצברו במהלך השנה הקלנדרית.

לצורך ההסדר, "בן זוג" כולל גם ידועים בציבור, בני זוג מאותו מין והורים במשמורת משותפת.

הזכאות חלה, בין היתר, במקרים הבאים:

• קיומו של ילד שטרם מלאו לו 14 שנים;
• ילד עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה;
• טיפול בקרוב עם מוגבלות;
• טיפול בהורה חולה.

מכסת הימים

תנאי מימוש הזכאות

ימי ההיעדרות ניתנים לניצול במהלך תקופת שירות המילואים בלבד, ובין היתר לצורך:

• טיפול בילד;
• טיפול בהורה חולה;
• השגחה על קרוב עם מוגבלות;
• סידורים חיוניים לניהול משק הבית;
• היעדרויות אחרות בתיאום עם המעסיק.

ניתן לנצל את הזכאות גם במתכונת שעתית, ובמקרים רפואיים בכפוף להצגת אישור רפואי מתאים.

תחולה רטרואקטיבית

ככל שמיום 01.01.2026 ועד לפרסום הצו נגרעו ימים אלה ממכסת החופשה או המחלה של העובד, או סווגו כהיעדרות ללא תשלום. על המעסיק להשיבם למכסה הרלוונטית ולהשלים את השכר שלא שולם, עד למשכורת החודש שלאחר פרסום הצו.

צבירת חופשה שנתית בתקופת החירום

הצו מאפשר לעובדים לצבור ימי חופשה שלא נוצלו במהלך השנה הקלנדרית ולממשם בשנתיים העוקבות, אף ללא הסכמת המעסיק, בהתקיים אחד מן המצבים הבאים:

• המעסיק לא אפשר ניצול חופשה בשל מצב החירום;
• העובד נעדר עקב שירות מילואים של עשרה ימים רצופים לפחות;
• העובד נעדר בהתאם להוראות פיקוד העורף;
• העובד גויס לעבודה במפעל חיוני;
• המעסיק העסיק עובדים מכוח היתר העסקה מיוחד בתקופת החירום.

תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי – שיפוי מעסיקים בגין שירות מילואים

ביום 29.04.2026 פורסם תיקון מס' 265 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, המעגן מנגנון שיפוי כספי למעסיקים במגזר הפרטי בגין העסקת עובדים המשרתים במילואים.

עיקרי ההסדר

שיעור השיפוי

המוסד לביטוח לאומי ישפה את המעסיק בשיעור של 20% מהכנסתו היומית של העובד, מוכפלת במספר ימי המילואים שביצע.

מטרת השיפוי

השיפוי נועד לפצות את המעסיק בגין העלויות הסוציאליות הממשיכות לחול בתקופת השירות, ובכלל זה:

• הפרשות לפנסיה;
• הפרשות לקרן השתלמות;
• תשלומי ביטוח לאומי;
• זכויות סוציאליות נלוות.

תחולה

ההסדר יחול ביחס לשירות מילואים שבוצע החל מיום 01.04.2026.

המלצות אופרטיביות למעסיקים

לאור השינויים האמורים, מומלץ למעסיקים לבצע בחינה רוחבית של השלכות החקיקה והצו, ובפרט:

• לבחון את זכאות העובדים ששירתו במילואים ואת תקופות ההגנה החלות עליהם;
• לעדכן את מערכות השכר לצורך ביצוע התאמות והתחשבנויות רטרואקטיביות;
• לבחון זכאות בני זוג לימי היעדרות בתשלום ולהשיב מכסות שנגרעו;
• לעקוב אחר הנחיות המוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעות השיפוי.