האם היעדרות מהעבודה בחג הפורים מזכה בתשלום

סוגיית היעדרות מעבודה בחג הפורים מעוררת לא אחת בלבול בקרב עובדים ומעסיקים כאחד, בעיקר בשאלה האם מדובר ביום חג המזכה בתשלום. בחינה משפטית של ההסדר הקבוע בדין מעלה כי פורים אינו מוגדר כיום חג רשמי במדינת ישראל, ועל כן אינו מקנה לעובד זכאות אוטומטית להיעדרות בתשלום.

המסגרת הנורמטיבית לעניין ימי חג נקבעת בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948, המונה את מועדי ישראל הנחשבים לימי מנוחה רשמיים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. יום העצמאות הוכר כיום חג מכוח חוק יום העצמאות, תש"ט–1949. סעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, מעגן את איסור ההעסקה בימים אלו, בכפוף להיתרים הקבועים בדין. כאשר יום מוגדר כחג על פי חוק, עומדת לעובד הזכות להיעדר מעבודתו והוא זכאי לתשלום בגין אותו יום, בהתאם למעמדו ולהתקיימות התנאים הנדרשים.

עובד חודשי זכאי לשכרו הרגיל גם בגין ימי חג החלים במהלך החודש. עובד יומי או שעתי יהיה זכאי לדמי חגים ובלבד שהשלים שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ולא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו, אלא בהסכמת המעסיק. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור אם לממש את זכאותו לדמי חגים במועדי ישראל או במועדי חגי עדתו.

פורים אינו נמנה עם רשימת ימי החג הקבועים בדין, ולכן אינו נחשב ליום מנוחה רשמי המזכה בדמי חגים. משמעות הדבר היא כי בהיעדר הוראה אחרת, עובד אינו זכאי להיעדר ביום זה ולקבל שכר מכוח דיני החגים הכלליים. עם זאת, אין בכך כדי לשלול אפשרות לקיומה של זכאות מכוח מקור נורמטיבי אחר. בהסכמים אישיים, בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או מכוח נוהג מושרש במקום העבודה, עשוי פורים להיחשב כיום בחירה או כיום חופשה בתשלום. לפיכך, בכל מקרה יש לבחון את ההסדרים הספציפיים החלים על יחסי העבודה.

מעבר לכך, חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, מעניק לעובד זכות לנצל יום חופשה אחד במהלך שנת העבודה בכל מועד שיבחר, בהודעה מוקדמת של 30 ימים לפחות. בנוסף, רשאי העובד לנצל יום חופשה נוסף באחד מן הימים המנויים בתוספת לחוק, וביניהם שושן פורים. כאשר העובד עומד בדרישת ההודעה המוקדמת וביתר התנאים הקבועים בחוק, למעסיק אין שיקול דעת לסרב לבקשה. מכאן שעובד המבקש להיעדר בשושן פורים רשאי לעשות כן במסגרת ניצול חופשה שנתית, בכפוף לעמידה בדרישות החוק.