שי לחג – ההיבטים המשפטיים והמיסויים

חובת מתן שי לעובדים

אין חובה חוקית כללית למתן שי לחג לעובדים. יחד עם זאת, קיימות מסגרות שבהן הענקת שי מעוגנת:

א. בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה, בהסכמים אישיים.

ב. בנוהג שהשתרש במקום העבודה.

כאשר קיים נוהג קבוע של מתן שי לכלל העובדים מדי שנה, לא ניתן לשלול מעובד מסוים את ההטבה, והפליה בין עובדים אסורה.

עובדים הנמצאים בחופשת לידה זכאים לקבל שי לחג ככלל העובדים. לעומתם, עובדים השוהים בחופשה ללא תשלום מצויים בתקופה שבה חוזה ההעסקה מושהה. בתקופה זו אין צבירת זכויות, למעט חריגים מצומצמים לעניין ותק לפיצויי פיטורים. לפיכך, ככלל, אין חובה להעניק להם שי לחג, אלא אם סוכם אחרת במפורש בין המעסיק לעובד.

מיסוי שי לחג

שי לעובדים

על פי פקודת מס הכנסה, כל טובת הנאה שמקבל עובד ממעסיקו מהווה הכנסת עבודה החייבת במס. לפיכך, מתנות לחג שניתנות לעובדים מהוות הכנסה לכל דבר ועניין.

שווי המתנה חייב להיות מדווח בתלוש השכר. ניתן לבצע זאת באחת משתי דרכים:

• בגילום – המעסיק נושא בנטל המס.

• ללא גילום – העובד נושא במס מכוח קבלת ההטבה.

הסכום שיש לזקוף נקבע לפי העלות למעסיק או לפי שווי המתנה לעובד – הגבוה מביניהם. החריג היחיד הוא תווי קנייה, לגביהם יש לזקוף את עלות המעסיק בלבד, גם אם השווי לעובד גבוה יותר.

שי ללקוחות, ספקים ונותני שירות

לעניין מתנות ללקוחות, לספקים ולנותני שירות, החוק מגביל את סכום ההוצאה המוכרת. ניתן לרשום כהוצאה מוכרת מתנות עד 210 ₪ לאדם בשנה.

מקבל המתנה, כל עוד אינו עובד שכיר של נותן המתנה, אינו חייב במס. לעומת זאת, הנותן רשאי לכלול את ההוצאה כהוצאה מוכרת עד התקרה שנקבעה.

טבלה מסכמת שי לחג והשלכותיו