לעמוד יציב - מה מלמדת אותנו פרשת ניצבים על חוזק עסקי

פרשת ניצבים תמיד מגיעה בזמן רגיש ומיוחד. רגע לפני סיום ספר דברים, רגע לפני הכניסה לארץ, רגע לפני שנה חדשה. משה רבנו עוצר את הכל, אוסף את כל העם ואומר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". לא רק המנהיגים, לא רק החזקים – כולם. הגברים, הנשים, הילדים, הזקנים, השוטרים והגֵרים. כולם ניצבים. כולם שותפים לברית, כולם לוקחים אחריות על הדרך.

יש משהו מרגש ברגע הזה, עם שלם שעוצר, מתייצב, נושם עמוק ומחליט ביחד איך ממשיכים מכאן. בעולם העסקי יש רגעים דומים: רגע שבו העסק עוצר את המרוץ, בוחן את עצמו ומחליט אם הכיוון נכון. בלי הרגע הזה קל מאוד להיסחף אחרי האירועים, רגולציה שמשתנה, שוק שמטלטל, לקוחות שמתעכבים בתשלום ולהתעורר מאוחר מדי עם תזרים שמקרטע ומינוס שגדל. כמו שבני ישראל נדרשו להתייצב לפני הברית, כך גם עסק צריך לבנות לעצמו עמוד שדרה פיננסי שיחזיק אותו זקוף גם ברוחות חזקות. זה מתחיל בתכנון תזרים מוקפד, ממשיך בבקרה שוטפת על ההוצאות ובשמירה על רזרבה שתאפשר שקט נפשי כשמגיעה סערה.

והתייצבות אינה רק פיננסית. היא גם אנושית. משה לא קורא רק לראשי השבטים אלא לכולם. גם הפקידים, גם החוטבי עצים. בעסק זה אומר לשתף את כולם בתמונה הגדולה. כמה קל לנהל עסק שבו רק בעל הבית יודע מה קורה באמת, אבל כמה יקר זה כשהעובדים הופכים להיות שותפים אמיתיים לחזון, כשהם מבינים למה עושים מה שעושים. מחויבות כזו הופכת כל עובד לחלק ממערכת שמביאה תוצאות ומצליחה גם כשהדרך קשה.

ולא פחות חשוב, פרשת ניצבים מזכירה שהבחירה בידינו. "החיים והמוות נתתי לפניך… ובחרת בחיים". גם בעולם העסקי הבחירה הזו מתרחשת מדי יום, האם לבחור בקיצור הדרך שמייצר רווח מיידי אבל פוגע במוניטין, או לבחור בדרך הארוכה, הישרה, שמחזקת את האמון עם לקוחות וספקים. זה יכול להיות להקפיד לשלם בזמן, להישאר שקוף מול הלקוח גם כשיש בעיה, או להימנע מהבטחות שיווקיות שאין בכוונתך לעמוד בהן.

השבוע, רגע לפני ראש השנה, זה הזמן לעצור ולהתייצב. לשאול את עצמך: האם העסק שלי באמת יציב או שהוא תלוי בנס? האם הצוות שלי יודע לאן אנחנו הולכים או שהוא רק “שורד” עוד חודש? האם ההחלטות שאני מקבל משקפות את הערכים שלי או את הלחץ של הרגע? מי שיעז לשאול את השאלות האלו ולהתייצב מולם, ייכנס לשנה החדשה עם עסק חזק, ברור ומוכן לצמיחה.