תובנות עסקיות מפרשת השבוע - קורח

פרשת קורח עוסקת בסיפור של ערעור מנהיגות.
קורח, בן למשפחת לוויים מכובדת, מבקש לערער על תפקידי ההנהגה של משה ואהרן. הוא סבור כי גם לו מגיע מקום בעמדת השפעה, ולא מהסס לגייס קבוצה של תומכים, בעלי שם ועמדה, כדי לתבוע שינוי בסדר הקיים.

אך מה שנראה כלפי חוץ כהבעת דעה לגיטימית או רצון לשוויון מתברר במהרה כתנועה שמונעת מאינטרסים אישיים, מתחרות, מקנאה ומרצון אישי בכוח.
התגובה של משה מאופקת. אין עימות קולני, אין השפלה אלא ניסיון לברר את המניעים והעובדות. הסיום חד וברור: ההנהגה האמיתית נשארת על כנה, וההתארגנות הלא-ברורה מתפרקת.

הסיפור הזה, שנראה לכאורה שייך למציאות מרוחקת, מהדהד היטב גם בעולם העסקים של ימינו. השאלות שהוא מעלה, מי ראוי להוביל? איך מתמודדים עם ביקורת? מה מקומה של צניעות בהובלה? הן שאלות ניהוליות ביסודן.

התובנה המרכזית - לא כל מי שמסוגל באמת בשל להנהיג

קורח היה אדם חכם, רהוט, ואפילו מקובל. אך הובלה אינה נמדדת ביכולות בלבד, אלא גם בבשלות, באחריות ובמוכנות לשאת תהליכים מורכבים לאורך זמן.

במונחים עסקיים – לא כל עובד מוכשר הוא מנהל מתאים. לא כל יזם עם רעיון טוב מסוגל להוביל צוות. הובלה מחייבת הבנה של תמונה רחבה, של שיקולים ארוכי טווח, ושל אחריות שלא תמיד נראית כלפי חוץ.

מה אפשר עוד ללמוד מהפרשה על העולמות העסקיים 

1.      אגו במקום שיקול דעת – עלול לפגוע במערכת כולה

הצורך של קורח להיות בעמדת הנהגה נבע מאגו לא מהצורך האמיתי של הציבור.
במקרים רבים בעסקים, כאשר מקבלי ההחלטות מונעים מהצורך להוכיח, לנצח, או להצטייר כחזקים הם עלולים לקבל החלטות לא נכונות. לא כי הם לא יודעים, אלא כי שיקול הדעת מתערפל ברגשות.

לקח ניהולי: מנהיג טוב יודע להציב את טובת המערכת מעל הרצון האישי.

2.      חלוקת תפקידים ברורה הכרחית לתפקוד תקין

בסיפור, קורח מטשטש את ההבדלים בין תפקידים כאילו כולם יכולים להוביל בכל תחום. בפועל, מערכת בריאה צריכה מבנה ברור, תחומי אחריות מוגדרים, וסמכות מקצועית.

גם בארגון עסקי כשאין הבדלה ברורה מי אחראי למה, נוצר בלבול, פערי ביצוע, ולעיתים גם עימותים מיותרים.

ודאו שלכל אדם בצוות יש הגדרת תפקיד מדויקת, תחום אחריות ברור, וממשק עבודה מוסכם עם יתר הצוות.

3.      מראית עין אינה תחליף לערכים פנימיים

קורח השתמש בשפה גבוהה, דיבר על שוויון וקהילה, אך בפועל פעל למען עצמו.
גם עסקים לפעמים מדברים "שקיפות", "שירות", "אחריות", אבל בפועל, מקבלים החלטות על בסיס שיקולים פנימיים בלבד.

תדמית היא דבר חשוב, אך רק כאשר היא תוצאה של ערכים פנימיים אמיתיים – ולא של אסטרטגיה שיווקית בלבד. 

4.      היעדר הקשבה היא מסלול ישיר לפערי אמון

אחד המרכיבים הבולטים בפרשה הוא העדר נכונות להקשיב. כל צד עמד בעמדתו, מבלי לנסות להבין את האחר.
כך גם בעסקים, הנהלה שלא מקשיבה לעובדים, לא שומעת לקוחות, או מתעלמת ממשוב מהשטח עלולה לקבל החלטות מנותקות מהמציאות

יצירת תרבות של הקשבה  דרך סקרים, שיחות פתוחות, ומתן מרחב לדעות מגוונות היא תנאי לצמיחה יציבה.

5.      צניעות ניהולית אינה לא ביטול עצמי אלא עוצמה שקטה

הדמות של משה בפרשה מייצגת ענווה ניהולית. הוא אינו תוקף, אינו ממהר להילחם על מקומו אלא בודק, מקשיב, פועל מתוך אחריות.
בניהול, דווקא מנהיגים בעלי עוצמה שקטה, כאלה שאינם פועלים מתוך צורך להוכיח את עצמם, זוכים לאורך זמן לאמון ולכבוד.

צניעות אינה חולשה. היא הדרך להוביל אנשים מתוך אמון ולא מתוך כפייה.

פרשת קורח אינה רק סיפור על מרד עתיק במדבר, היא קריאה כנה לכל בעל עסק, מנהל או יזם לעצור לרגע את המרוץ. להתבונן פנימה, מעבר למספרים, לרווחיות ולתחושת השליטה.
מה באמת מניע אותי בבוקר? האם אני בונה מערכת שיש בה יציבות, הקשבה ואמון או שאני רודף אחרי תפקיד, טייטל, או יוקרה?
האם אני מקשיב לאנשים שסביבי, מגדיר גבולות ברורים, פועל מתוך יושרה ולא רק מתוך תועלת?

אלה לא שאלות של אמונה אלא של ניהול. לא שאלות של דת אלא של אחריות.
והתשובות להן, בסופו של דבר, הן שיכריעו לא רק לאן העסק יגיע אלא איזו משמעות תהיה לו. מה באמת יישאר ממנו, הרבה אחרי שהמספרים יפסיקו להרשים.